ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק י · פסוק א
וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן. אִישׁ מַחְתָּתוֹ. חָשְׁבוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַחַר הַתָּמִיד, אֲשֶׁר בּוֹ תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה, כְּאָמְרוֹ ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה״ (שמות כט:מב), תָּבֹא הַקְּטֹרֶת, כָּךְ הָיָה רָאוּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת חֲדָשָׁה עַתָּה עַל הִגָּלוּת כְּבוֹד ה׳ אֶל כָּל הָעָם וְעַל יְרִידַת הָאֵשׁ, וְלָכֵן הִקְרִיבוּהוּ.
לִפְנֵי ה׳. בַּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְלֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה״ (שמות ל:ט), וְגַם אִם הָיָה רָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ אִם הָיוּ מְצֻוִּים בָּזֶה, חָטְאוּ לַעֲשׂוֹתוֹ עַתָּה.
אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם. כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין סג:) שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּם.