ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק ט
פסוק ד
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. כִּי הַיּוֹם ה׳ נִרְאָה אֲלֵיכֶם. כְּבָר נִרְאָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, כְּאָמְרוֹ ״וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן״ (שמות מ:לד), וְרָאוּי שֶׁתְּכַבְּדוּהוּ בְּקָרְבָּן זֶה עַל גִּלּוּי שְׁכִינָתוֹ.
פסוק ו
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ תַּעֲשׂוּ. לִסְמוֹךְ יְדֵיכֶם עַל הַחַטָּאת וְעַל הָעוֹלָה שֶׁל צִבּוּר.
וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה׳. מִלְּבַד גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיָה בַּמִּשְׁכָּן, כַּאֲמָרוֹ ״וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳ אֶל כָּל הָעָם״ (ויקרא ט:כג).
פסוק יב
וַיַּמְצִיאוּ. כְּדֵי שֶׁיִּתְחַנְּכוּ בְּהִתְעַסְּקָם בְּקָרְבַּן אֲבִיהֶם.
פסוק טו
כָּרִאשׁוֹן. שֶׁנִּשְׂרַף, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה חַטָּאת חִיצוֹנָה.
פסוק טז
כַּמִּשְׁפָּט. שֶׁבְּנֵי אַהֲרֹן זָרְקוּ וְעָרְכוּ וְהִקְטִירוּ.
פסוק יז
מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר. מִלְּבַד מִנְחַת עֹלַת הַבֹּקֶר.
פסוק יח
וַיַּמְצִיאוּ. הִתְחַנְּכוּ גַּם בְּשַׁלְמֵי צִבּוּר.