אור ברסלב

ספורנו על ויקרא· ספורנו

פרק ז

פרק ו

פסוק ז

וְשֶׁהָאָשָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עַל חֵטְא מְחַיְּבֵי כָּרֵתוֹת כְּמוֹ הַחַטָּאת, הִנֵּה לִהְיוֹת חֶטְאוֹ מְעִילָה בְּקֹדֶשׁ תּוֹרָה אַחַת לָהֶם.

פסוק יא

וְאָמַר וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. וְהוֹדִיעַ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַשְּׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, שֶׁאִם הֵם עַל אוֹדוֹת הוֹדָאָה, יִהְיֶה עִמָּהֶם לָתֵת בְּתוֹכוֹ מִין חָמֵץ. כִּי אַמְנָם סִבַּת הַסַּכָּנָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַהוֹדָאָה הוּא שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, מִכָּל מָקוֹם מִינֵי הַמַּצּוֹת רַבּוֹת עָלָיו, וּבְרִבּוּת הַלֶּחֶם יִתְפַּרְסֵם הַנֵּס לְאוֹכְלִים רַבִּים, וְכֻלָּם נֶאֱכָלִים בִּזְמַן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁהֵם לְיוֹם וָלַיְלָה.

פסוק טו

אֲבָל כְּשֶׁהֵם שְׁלָמִים פְּשׁוּטִים שֶׁלֹּא לְתוֹדָה, זְמַנָּן לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.

פסוק יט

וְעִם הֱיוֹת כֻּלָּם קָדָשִׁים קַלִּים, נֶאֶסְרָה הַטֻּמְאָה בָּאוֹכְלִים וּבַנֶּאֱכָלִים, וְחִיּוּב הַכָּרֵת הוּא בְּטָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַטָּהוֹר, ״הַקָּרֵב לֶאֱכֹל מֵהַקֹּדֶשׁ הַטָּהוֹר וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״, שֶׁהוּא מְחַלֵּל אֶת הַקֹּדֶשׁ.

פסוק ל

יָדָיו תְּבִיאֶנָה אֵת אִשֵּׁי ה׳. לְפִי שֶׁהַשְּׁאָר לַבְּעָלִים, הִנֵּה הֲבָאָתָם תּוֹרָה שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִים לַה׳ אֶת הַכֹּל, הַחֵלֶב וְהֶחָזֶה, וְכֹהֲנִים מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ.

אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אוֹתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה בִּשְׁעַת תְּנוּפָה, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר הַתְּנוּפָה הִיא בִּשְׁבִיל הֶחָזֶה, לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא נָתוּן לַגָּבוֹהַּ. אָמְנָם הַחֵלֶב כְּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁהוּא לַה׳, שֶׁהֲרֵי הוּא קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

פסוק לב

וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן. מֵחֵלֶק בְּעָלִים, כְּמַקְדִּימִים פְּנֵי הַמְשָׁרֵת בְּמִנְחָה לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ.

תוכן העניינים

ספורנו על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה