ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק ו · פסוק ב
צַו אֶת אַהֲרֹן זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. אַחַר שֶׁהִגִּיד מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, אָמַר הַתּוֹרָה הָרְאוּיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֲשֶׁר בָּה רָמַז חֵלֶק עִיּוּנִי בָּהֶם. וְאֵין סָפֵק כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל רַב בֵּין בְּנֵי אֵל חַי בִּפְעוּלוֹתֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם, דּוֹמֶה לְהֶבְדֵּל אֲשֶׁר בֵּין מִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת. וְהִזְכִּיר בָּעוֹלָה שֶׁכֻּלָּהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, אָמְנָם קִצְתָהּ עוֹלָה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ, וְאָמַר שֶׁהִיא הָעוֹלָה בֶּאֱמֶת. וְחֵלֶק מִמֶּנָּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ וְהוּא הַדֶּשֶׁן, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קְצָת לַחְלוּחִית, בְּאֹפֶן שֶׁהָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בּוֹ עִם אוֹתוֹ הַחֵלֶק הָעוֹלֶה בֶּאֱמֶת, כְּאָמְרוֹ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה. וְקִצָת מִמֶּנָּה וְהוּא הַדֶּשֶׁן הַגָּמוּר, יוֹצִיאוּהוּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בִּבְגָדִים פְּחוּתִים, מִכָּל מָקוֹם יִהְיֶה מוֹצָאוֹ אֶל מָקוֹם טָהוֹר.