ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק ד · פסוק כז
וְאָמַר עַל עַם הָאָרֶץ וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ. כִּי זֶה אֶפְשָׁרִי קָרוֹב שֶׁאֶחָד מֵעַם הָאָרֶץ יֶחֱטָא, וּבָזֶה וּבְעִנְיַן חֵטְא הַנָּשִׂיא אָמַר ״וְאָשֵׁם״, שֶׁהִיא אַזְהָרָה עַל תְּשׁוּבָה קוֹדֶמֶת לַקָּרְבָּן, וּבִשְׁנֵיהֶם וּבְכָל הָאֲשָׁמוֹת נָתַן חֵלֶק לַכֹּהֲנִים, כִּי אֲכִילַת הַכֹּהֲנִים תּוֹעִיל בָּהֶם לְכַפָּרַת הַחוֹטְאִים.