ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק א · פסוק א
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. תָּמִיד מִתּוֹךְ הֶעָנָן, כָּעִנְיָן בְּהַר סִינַי כְּאָמְרוֹ ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן״ (שמות כד:טז), כִּי לֹא יִכָּנֵס שָׁם לְעוֹלָם בְּלִי רְשׁוּת.
מֵאֹהֶל מוֹעֵד. שֶׁלֹּא נִכְנַס אָז מֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּעוֹד הַכָּבוֹד שָׁם, וְזֶה הָיָה בַּיּוֹם שֶׁכִּלָּה מֹשֶׁה אֶת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאָז יָרַד הַכָּבוֹד לְקַדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם וּמְשָׁרְתָיו, כַּאֲמָרוֹ ״וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי, וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו״ (שמות כט:מג-מד). וְכֵן עָשָׂה בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת בֵּית ה׳״ (מלכים א ח:יא), וּבָזֶה קִדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם, כְּאָמְרוֹ ״הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתָ״ (מלכים א ט:ג). אֲבָל מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וָאֵילָךְ נִכְנַס מֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, וְהָיָה אֵלָיו הַדִּבּוּר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, כְּאָמְרוֹ ״וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת״ (במדבר ז:פט).