ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לג · פסוק טז
וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה. וְגַם רְצוֹן הָאֵל שֶׁנִּגְלָה בַּסְּנֶה, אֲשֶׁר בּוֹ הוֹרָה עִנְיַן ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״ (תהלים צא:טו). כָּל אֵלֶּה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, מִלְּבַד בִּרְכוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר תָּבֹאנָה עַל רֹאשׁוֹ מֵאֵת אֱלֹהֵי מָרוֹם, שֶׁהוּא יְבָרֵךְ בִּלְתִּי אֶמְצָעִי.
וּלְקׇדְקֹד נְזִר אֶחָיו. כִּי אָמְנָם רָאוּי הוּא לָזֶה, כִּי אָמְנָם הָיָה בַּעַל נֵזֶר וְכֶתֶר מַלְכוּת בְּקֶרֶב אֶחָיו, וְהִתְנַהֵג עִם כֻּלָּם בַּחֲסִידוּת.