ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לג · פסוק ב
וַיֹּאמַר. וְקֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַבְּרָכָה הַמִּתְחֶלֶת ״בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ״ (דברים לג:כה), אָמַר זֹאת הַהַקְדָּמָה וְהִתְפַּלֵּל עַל הַשְּׁבָטִים לְמַעַן תָּחוּל בִּרְכָתוֹ. כִּי אָמְנָם דִּבְרֵי הַבְּרָכָה בְּכָל מָקוֹם מְדַבְּרִים עִם הַמְבֹרָךְ, כְּאָמְרוֹ ״אָמוֹר לָהֶם״ (במדבר ו:כג). וְכֵן כָּל דְּבָרָיו מִ״בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת״ (דברים לג:כה) עַד ״עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ״ (דברים לג:כט) הָיוּ עִם יִשְׂרָאֵל, אֲבָל דְּבָרָיו הַקּוֹדְמִים הָיוּ עִם הָאֵל לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמּוֹ.
ה׳. לְשׁוֹן קְרִיאָה.
מִסִּינַי בָּא וְזָרַח כוּ׳ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. הִזְכִּיר זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁתְּקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ עֲלֵיהֶם וְתָחוֹל בִּרְכָתוֹ, וְאָמַר אֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ: הִנֵּה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח וְהוֹפִיעַ מִמְּקוֹמוֹת שׁוֹנִים לְיִשְׂרָאֵל קֹדֶשׁ שֶׁל אֵשׁ דָּת, וְהוּא הַחֵלֶק הָעִיּוּנִי הַבָּא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ, מִצַּד יָמִין שֶׁל קֹדֶשׁ, כִּי אָמְנָם נִתַּן בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה.