ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לא · פסוק כו
וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד. יָעִיד שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת תּוֹרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הֻצְרַכְתִּי לָשִׂים סֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם אָדָם זוּלָתִי כֹּהֵן גָּדוֹל אַחַת בַּשָּׁנָה, וְיָעִיד זֶה הַסֵּפֶר שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּמָּצֵא כָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁיִּמָּצְאוּ בְּיַד צַדִּיקֵי הַדּוֹר, הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי בְּלִי תּוֹסֶפֶת וְחִסָּרוֹן, וּבָזֶה לֹא יִוָּלֵד סָפֵק לָכֶם עֲלֵיהֶם. אָמְנָם הַסֵּפֶר שֶׁמָּצָא חִלְקִיָּהוּ (מלכים ב כב:ח) נִרְאֶה שֶׁהָיָה הַסֵּפֶר שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה אֶל הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה׳ שֶׁהוּזְכַּר לְמַעְלָה (דברים לא:ט), שֶׁהָיָה פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ בִּלְבָד, וּבוֹ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ הַבְּרִית שֶׁחִדֵּשׁ עִם יִשְׂרָאֵל בִּשְׂכַר שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בּוֹ לַעֲבֹד אֶת הָאֵל יִתְעַלֶּה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, שֶׁהוּא בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה. וּכְשֶׁקָּרָא בוֹ יֹאשִׁיָּהוּ וְרָאָה שֶׁרָחֲקוּ מִכָּל זֶה, חָרַד וְדָרַשׁ אֶת ה׳ עַל זֹאת.