ספורנו על דברים· ספורנו
פרק כח · פסוק טו
וְהִתְחִיל בְּתוֹכָחוֹת בְּאָמְרוֹ אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. וְזֶה בְּלִי סָפֵק כַּאֲשֶׁר הוּמְרָה שְׁמִירַת מִצְוֹת הַתּוֹרָה בְּמִנְהָגִים שׁוֹנִים וְזוּלָתָם, וְהוּסַג אָחוֹר מִשְׁפָּט. וְכֵן אַחַר שֶׁאָמַר ״יוֹלֵךְ ה׳ אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ״ (דברים כח:לו) שֶׁהוּא הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, חָזַר וְאָמַר ״כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ״ (דברים כח:מה), כְּלוֹמַר אֲבָל שָׁמַרְתָּ מַה שֶּׁצִּוּוּ אוֹ הִנְהִיגוּ אֲחֵרִים זוּלָתוֹ אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נו.) שֶׁלֹּא הָיוּ תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין, וְהֻצְרְכוּ לְתִקּוּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל וְלִגְזוֹר עַל הַדְּמַאי, וְהָיוּ נוֹעֲלִים דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה, וְהֻצְרַךְ הִלֵּל לְתַקֵּן פְּרוֹזְבּוּל, וּבָטְלוּ מֵי סוֹטָה וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְסַנְהֶדְרִין מֵרֹב הַפּוֹשְׁעִים בְּסוֹף בַּיִת שֵׁנִי, בְּאֹפֶן שֶׁבָּטֵל כָּל מִשְׁפָּט כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁגָּבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ. כְּמוֹ שֶׁהוּא הָעִנְיָן הַיּוֹם עִם כָּל גָּלוּתֵנוּ וְשִׁפְלוּתֵנוּ, שֶׁרַב הַמָּמוֹן בִּפְרָט הַחַיָּב בַּדִּין מוֹאֵס אֶת תּוֹרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ, וּמִתְאַמֵּץ עַל יְדֵי גּוֹיִם וְעַרְכָּאוֹתֵיהֶם לַעֲוֹת אָדָם בְּרִיבוֹ. וּבְכֵן יֵרְדוּ לַטַּמְיוֹן הֵם וּנְכָסֵיהֶם. וּבְאֵלֶּה הִתְבָּאֲרָה סִבַּת חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי וְהִתְמָדַת חָרְבָּנוֹ בְּהִתְמָדַת סִבָּתוֹ.