אור ברסלב

ספורנו על דברים· ספורנו

פרק כו

פרק כה

פסוק ב

מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ. הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁבְּכָל פֵּרוֹתֶיהָ, כְּמוֹ ״וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ״ (עמוס ו:ו), ״נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם״ (עמוס ו:א). וְהַמְשֻׁבָּחִים הֵם שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה. וְזֶה בֵּאוּר מַה שֶּׁצִּוָּה לְמַעְלָה בְּאָמְרוֹ ״רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא״ (שמות כג:יט). וּבֵאֵר שֶׁבְּאָמְרוֹ ״רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ״ הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁתָּבִיא הַבִּכּוּרִים מִמִּבְחַר פֵּרוֹת אַדְמָתְךָ, וְהֵם שִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם (דברים ח:ח-ט).

פסוק ג

אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה גָּדוֹל בְּחָכְמָה, לֹא תֶחְדַּל מִלְּדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָבוֹד בְּאָמְרְךָ ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה לֹא יֵאָמֵר זוּלָתִי לְאַנְשֵי הַשֵּׁם כְּמוֹ לַמְּלָכִים וְלַנְּבִיאִים. מִכָּל מָקוֹם, בִּהְיוֹתְךָ מֵבִיא אֵלָיו אֶת הַבִּכּוּרִים כְּמֵבִיא דּוֹרוֹן לָאֵל יִתְעַלֶּה שֶׁהוּא בַּעַל הַקַּרְקַע, רָאוּי שֶׁתְּדַבֵּר עִמּוֹ בָּזֶה דֶּרֶךְ כָּבוֹד.

הִגַּדְתִּי הַיּוֹם. הוֹדַעְתִּי לַכֹּל מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי אֵלֶּה, כְּמוֹ ״כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם כִּי אַיִן לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים״ (שמואל ב יט:ז).

כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ. שֶׁבָּאתִי מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת אֶל זֹאת הָאָרֶץ.

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. כְּאָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ וְכוּ׳״ (שם). וּלְפִיכָךְ אֲנִי הַגֵּר שֶׁבָּאתִי אֶל הָאָרֶץ לְתוֹשָׁב בְּכֹחַ מַתְּנָתוֹ, הֵבֵאתִי הַבִּכּוּרִים הָרְאוּיִים לְנוֹתֵן קַרְקַע בְּמַתָּנָה אוֹ בַּאֲרִיסוּת.

פסוק ד

וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה׳ אֱלֹהֶיךָ. לְהַרְאוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהַבִּכּוּרִים לֹא הוּבְאוּ לַכֹּהֵן, אֲבָל הוּבְאוּ אֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהוּא נְתָנָם לַכֹּהֵן עִם שְׁאָר מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה.

פסוק ה

אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי. הִנֵּה אָבִי שֶׁהָיָה יַעֲקֹב הָיָה זְמַן מָה אֲרַמִּי אוֹבֵד, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵּית מוֹשָׁב, וּבְכֵן לֹא הָיָה מוּכָן לְהַעֲמִיד גּוֹי רָאוּי לָרֶשֶׁת אָרֶץ.

פסוק ו

וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה. וְאַחַר שֶׁהָיָה לְגוֹי, לֹא הָיָה רָאוּי לְקַבֵּל מַתָּנָה, שֶׁהָיָה תַּחַת עַבְדוּת, וּמַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ.

פסוק ט

וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. וְאַחַר שֶׁיָּצָאנוּ מִסִּבְלוֹת מִצְרַיִם לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם חֵלֶק אֶרֶץ לָשֶׁבֶת בּוֹ, וְנָתַן לָנוּ זֹאת שֶׁהִיא אֶרֶץ נִבְחֶרֶת זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

פסוק י

וְעַתָּה. מֵאַחַר שֶׁיָּדַעְתִּי מָה רַב טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עָלֵינוּ, שֶׁעֲשִׂיתָנוּ לְגוֹי רָאוּי לָרֶשֶׁת אֶרֶץ, וּלְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל מַתָּנָה שֶׁתִּהְיֶה שֶׁלָּנוּ, וְנָתַתָּ לָּנוּ זֹאת שֶׁהִיא צְבִי לְכָל הָאֲרָצוֹת וּמִבְחַר הַמְּקוֹמוֹת.

הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה׳. הֵבֵאתִי מִבְחַר פֵּירוֹת אוֹתָהּ הָאָרֶץ שֶׁנָּתַתָּ לִּי, לָתֵת תּוֹדָה לְשִׁמְךָ עָלֶיהָ.

פסוק יג

בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת. בַּחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הוּסְרָה הָעֲבוֹדָה מֵהַבְּכוֹרוֹת, אֲשֶׁר לָהֶם הָיוּ רְאוּיוֹת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל כ:כו) ״וָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם בְּהַעֲבִיר כָּל פֶּטֶר רֶחֶם״, וְזֶהוּ וִדּוּי מַעֲשֵׂר שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי. טַעַם ״גַּם״ כְּטַעַם ״אַף עַל פִּי״, כְּמוֹ ״גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָּנִים״ (רות א:יב). יֹאמַר אִם כֵּן: מוֹדֶה אֲנִי כִּי גָדוֹל עֲוֹנִי שֶׁגָּרַמְתִּי לְבַעֵר הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת, וְאַף עַל פִּי שֶׁנְּתַתִּיו לַלֵּוִי וְזוּלָתוֹ כְּמִצְוָתְךָ, אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁתַּשְׁקִיף הַשְׁקָפָה לְטוֹבָה בִּמְקוֹם הַהַשְׁקָפָה לְרָעָה הָרְאוּיָה בַּעֲוֹנִי.

פסוק טו

וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ וְגוֹ׳ וְאֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ. בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, כְּשֶׁאָמַרְתָּ ״אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה וְכוּ׳״ (שמות ג:יז).

פסוק טז

הַיּוֹם הַזֶּה. שֶׁאַתָּה נִכְנָס עִמּוֹ לִבְרִית. הִנֵּה עִנְיַן הַבְּרִית הוּא שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים לְטוֹב לְךָ, וְאַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ לְשָׁמְרָם.

בְּכָל לְבָבְךָ. שֶׁתַּכִּיר בְּלִי שׁוּם סָפֵק שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ.

וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. שֶׁלֹּא יְנִיא אוֹתְךָ כֹּחַ מִתְאַוֶּה בִּהְיוֹתְךָ מַכִּיר מַעֲלַת מִי שֶׁצִּוָּה וְתוֹעֶלֶת מִצְוֹתָיו, וּבָזֶה.

פסוק יז

אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם. כְּשֶׁקִּבַּלְתָּ עָלֶיךָ לְהִכָּנֵס בַּבְּרִית בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה אֲשֶׁר בָּהּ אָבְדַן כָּל טוֹב גַּשְׁמִי אִם תַּעֲבוֹר עָלָיו, הֶאֱמַרְתָ וְרוֹמַמְתָּ אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר נִכְבָּד אֶצְלְךָ קִיּוּם רְצוֹנוֹ מִכָּל טוֹב גַּשְׁמִי.

לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים. שֶׁיְּהֵא הוּא אֶצְלְךָ הַנִּבְדָּל הַנִּכְבָּד מִכָּל הָעֲצָמִים הַנִּבְדָּלִים, וּמִמֶּנּוּ כָּל הַנְהָגַת וְקִיּוּם עֲנָיֶנֶיךָ בְּלִי שׁוּם אֶמְצָעִי כָּרָאוּי לְנִצְחִי, בְּאֹפֶן שֶׁרָאוּי לְךָ לַעֲבוֹד וּלְהִכָּנַע לוֹ לְבַדּוֹ כָּרָאוּי לְעֶלְיוֹן וּמַנְהִיגְךָ, וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו בִּהְיוֹתוֹ הוּא לְבַדּוֹ מַנְהִיגְךָ.

וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. לְהִדַּמּוֹת לַנִּכְבָּד מִכָּל שְׁאָר הַנִּמְצָאִים.

וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. כָּרָאוּי לַעֲבָדָיו.

פסוק יח

וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם. בְּמַה שֶּהוּא נִכְנָס בִּבְרִית עִמְּךָ וְלֹא עָשָה כֵן לְכָל גּוֹי, נָתַן לְךָ מַעֲלָה בָּזֶה.

לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. כְּדֵי שֶׁיַּשִּׂיג בָּכֶם מַה שֶּׁחָפֵץ לְהַשִּׂיג מִן הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, כַּאֲמָרוֹ ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו).

וְלִשְׁמוֹר כָּל מִצְוֺתָיו. וְנָתַן לְךָ גַּם כֵּן מַעֲלָה בְּמָה שֶׁבָּחַר בְּךָ לִשְׁמוֹר כָּל מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר בָּם תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו. וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת אֶצְלוֹ בִּלְתִּי מוּכָנִים וּרְאוּיִים לָזֶה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה״ (סנהדרין נח:). בְּכֵן אֵינָם רְאוּיִים לִשְׁמוֹר כָּל מִצְוֹתַי, אֶלָּא קְצָתָם בִּלְבַד, שֶׁהֵם מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ.

פסוק יט

וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן. לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, כְּאָמְרוֹ ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים״ (שמות יט:ו).

לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת. לָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו מט:ג) ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״.

וּלְהִיּוֹתְךָ עַם קָדוֹשׁ. נִצְחִי לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.

כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. בְּאָמְרוֹ ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות יט:ו).

תוכן העניינים

ספורנו על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה