ספורנו על דברים· ספורנו
פרק כד · פסוק טז
לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים. אֲפִלּוּ עַל חֵטְא הַמֶּרֶד בְּמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל (מציעא), שֶׁמִּנְהַג הַמְּלָכִים הַקַּדְמוֹנִים הָיָה לְהָרֹג גַּם אֶת בְּנֵיהֶם, שֶׁלֹּא יָקוּמוּ לְשׂוֹנְאִים לַמַּלְכוּת. כְּעִנְיַן ״הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם, בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים״ (ישעיהו יד:כא). פֵּרוּשׁ ״שׂוֹנְאִים״ כְּמוֹ ״וַיְהִי עָרֶךְ״ (שמואל א כח:טז). מִכָּל מָקוֹם אָסְרָה תוֹרָה לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג זֶה בִּשְׁבִיל זֶה, בְּחֶמְלַת ה׳ עַל עַמּוֹ. וְזֶה קִיֵּם אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, כְּאָמְרוֹ ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו, וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּסֵפֶר מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת״ (דברי הימים ב כה:ג-ד).