ספורנו על דברים· ספורנו
פרק כב · פסוק כו
אֵין לַנַּעֲרָה חֵטְא מָוֶת. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה סוֹפָהּ בְּרָצוֹן, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּתָהּ בְּאֹנֶס פְּטוּרָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְחִילָה בְּאִסּוּר יִצְרָהּ אֲנָסָהּ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות נא) ״אֲפִילּוּ אוֹמֶרֶת הַנִּיחוּ לוֹ כוּ׳״.
כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְגוֹ׳. אֵין זֶה כְּעִנְיַן הַבְּהֵמָה הַנִּרְבַּעַת שֶׁכָּתוּב בָּהּ ״וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ״ (ויקרא כ:טו), כִּי אָמְנָם הַבְּהֵמָה לֹא הִתְקוֹמְמָה כְּלָל, אֲבָל זוֹ שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּתָהּ בְּאֹנֶס וְהִתְקוֹמְמָה כְּפִי יְכָלְתָּהּ, הִנֵּה קָרָה לָהּ כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לַנִּרְצָח שֶׁנֶּעֱבְדָה בּוֹ עֲבֵרָה נֶגֶד רְצוֹנוֹ, לְפִיכָךְ אֵין לָהּ בַּחֵטְא עִנְיָן כְּלָל.