ספורנו על דברים· ספורנו
פרק יח · פסוק כב
וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר. כִּי אָמְנָם לֹא תִתְחַדֵּשׁ מִצְוָה אֲפִילוּ לְשָׁעָה לֶהָמוֹן, אִם לֹא יִהְיֶה עִמָּהּ אֵיזֶה אוֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּיהוֹשֻׁעַ בִּבְקִיעַת הַיַּרְדֵּן וּנְפִילַת חוֹמַת יְרִיחוֹ (יהושע ג:ו), וּבְאֵלִיָּהוּ יְרִידַת הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם (מלכים א יח:לח). אָמְנָם מִצְוַת הַנָּבִיא שֶׁאָמַר ״אֶל רֵעֵהוּ הַכֵּנִי נָא״ (מלכים א כ:לה) הָיְתָה לְרֵעֵהוּ נָבִיא כָּמוֹהוּ שֶׁיָּדַע כִּי דְבַר ה׳ הוּא, לְפִיכָךְ נֶעֱנַשׁ כַּאֲשֶׁר מֵאֵן.