ספורנו על דברים· ספורנו
פרק יז · פסוק יד
אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם. שֶׁתִּהְיֶה הַמַּלְכוּת לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לֹא כְּעִנְיַן הַשּׁוֹפְטִים שֶׁהָיָה הַשּׁוֹפֵט מוֹלֵךְ הוּא בִּלְבַד, אֲבָל לֹא זַרְעוֹ אַחֲרָיו. וְעַל מִנּוּי שׁוֹפֵט לְמֶלֶךְ בָּזֶה הָאֹפֶן נִצְטַוּוּ בְּבִיאָתָם לָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה׳ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה״ (במדבר כז:יז). אָמְנָם שֶׁיִּהְיֶה כְּמַלְכֵי הַגּוֹיִם, מַחֲזִיק בַּמַּלְכוּת הוּא וְזַרְעוֹ, נִמְאַס אֵצֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ. אֲבָל צִוָּה שֶׁכַּאֲשֶׁר יַקְשׁוּ עָרְפָּם לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ בָּזֶה הָאֹפֶן, לֹא יִבְחֲרוּ אֶלָּא אָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּבְחַר בּוֹ ה׳ (דברים יז:טו), וְלֹא יַעֲבִיר יִשְׂרָאֵל עַל דָּת, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה אִישׁ נָכְרִי (דברים יז:טו), אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה. וְכַאֲשֶׁר חָטְאוּ בִּשְׁאֵלַת הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּמְלוֹךְ הוּא וְזַרְעוֹ כְּכָל הַגּוֹיִם (שמואל א ח:ה), הָיָה הָעֹנֶשׁ עֲלֵיהֶם בְּתַקָּלוֹת הַקּוֹרוֹת לֶהָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ, כְּאָמְרוֹ ״וּזְעַקְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם, וְלֹא יַעֲנֶה ה׳ אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא״ (שמואל א ח:יח), וּכְאָמְרוֹ ״אֶתֶּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי, וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי״ (הושע יג:יא). וְהָיָה הָרְשׁוּת בְּמִנּוּי הַמֶּלֶךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָרְשׁוּת בִּיפַת תֹּאַר, אֲשֶׁר רָמַז שֶׁסּוֹפוֹ לִשְׂנֹאתָהּ וּלְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, כְּמוֹ שֶׁקָּרָא לְדָוִד בִּדְבַר אַבְשָׁלוֹם.