ספורנו על דברים· ספורנו
פרק יז · פסוק ב
כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ. אַחַר שֶׁצִּוָּה לְמַנּוֹת דַּיָּנִים בְּכָל עִיר וָעִיר לִשְׁפֹּט כָּל בֵּית דִּין אֶת בְּנֵי עִירוֹ, הִזְכִּיר מִשְׁפַּט עוֹבֵד עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים שֶׁאֵינוֹ נִדּוֹן בְּעִירוֹ אֲבָל נִדּוֹן בְּאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁעָבַד בָּהּ. וְאַחֲרָיו הִזְכִּיר עִנְיַן מַחֲלֹקֶת בָּתֵּי דִינִים, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן נִשְׁפָּט בְּעִיר אַחֶרֶת, הַיְינוּ ״בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״ (דברים יז:ח). וְכֵן עִנְיַן זָקֵן מַמְרֵא.
לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ. הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עַל כָּל הַמִּצְוֹת, כִּי אָמְנָם הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים כּוֹפֵר כָּל הַמִּצְוֹת וּמְבַטְּלָן.