ספורנו על דברים· ספורנו
פרק יד · פסוק א
בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם, לֹא תִתְגֹּדְדוּ. שֶׁאֵין רָאוּי לְהַרְאוֹת תַּכְלִית הַדְּאָגָה וְהַצַּעַר עַל הַקָּרוֹב הַמֵּת כְּשֶׁנִּשְׁאַר קָרוֹב נִכְבָּד מִמֶּנּוּ בְּמַעֲלָה וּבְתִקְוַת טוֹב. לְפִיכָךְ אַתֶּם בָּנִים לַה׳ שֶׁהוּא אֲבִיכֶם קַיָּם לָעַד, אֵין רָאוּי שֶׁתִּדְאֲגוּ וְתִתְאַבְּלוּ בְּתַכְלִית עַל שׁוּם מֵת.
וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה. וְגַם כֵּן אֵין לְהִצְטַעֵר מְאֹד בִּשְׁבִיל נֶזֶק הַמַּגִּיעַ לַמֵּת בְּמִיתָתוֹ, כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר קוֹרַת רוּחַ בָּהֶם יָפָה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.