ספורנו על דברים· ספורנו
פרק יא · פסוק כב
כִּי אִם שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן וְגוֹ׳ לְאַהֲבָה. שֶׁיִּהְיֶה עִסְקְכֶם בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְהַכִּיר חַסְדֵי הָאֵל יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר מִזֶּה תִּמָּשֵׁךְ הָאַהֲבָה.
וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו. לְהִתְנַהֵג בְּאוֹתָם הַדְּרָכִים אֲשֶׁר הוּא מְנַהֵג בָּם אֶת עוֹלָמוֹ, וְהֵם צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.
וּלְדָבְקָה בוֹ. שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂיכֶם מְכֻוָּנִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ (משלי ג:ו).