ספורנו על דברים· ספורנו
פרק טז · פסוק א
שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב. שְׁמוֹר בְּהִתְמַדַּת הַשְׁגָּחָה שֶׁיִּהְיֶה נִיסָן חֹדֶשׁ הָאָבִיב, עַל יְדֵי עִבּוּרֵי הַחֳדָשִׁים וְהַשָּׁנִים, שֶׁיְּכַוְּנוּ בָהֶם שְׁנֵי הַלְּבָנָה עִם שְׁנֵי הַחַמָּה.
וְעָשִׂיתָ פֶּסַח. בְּעֶרֶב חַג הַמַּצּוֹת.
כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ. כִּוֵּן וְרָצָה שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתְךָ בְּעֵת שֶׁנִּשְׁלַם הַחֹדֶשׁ שֶׁל אָבִיב, וְהוּא הַנִּגּוּד בִּהְיוֹת טָלֶה אֱלֹהֵי מִצְרַיִם עִם הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ וְהַיָּרֵחַ בְּנִגּוּדוֹ.
לָיְלָה. כִּי אוֹתוֹ הַנִּגּוּד הָיָה אָז בַּלַּיְלָה, וּבֶהֱיוֹת שֶׁאֵין קָרְבָּן בַּלַּיְלָה, הֻצְרַךְ לְהַקְדִּים הַקְרָבָתוֹ בַּיּוֹם הַקּוֹדֵם לְאוֹתוֹ הַנִּגּוּד, וּלְזִכָּרוֹן זֶה קָבַע כֵּן לְדוֹרוֹת.