ספורנו על דברים· ספורנו
פרק טו · פסוק יט
כָּל הַבְּכוֹר. אַחַר שֶׁבֵּאֵר מִינֵי חֶסֶד בַּתְּבוּאָה וְהוּא מַעְשַׂר עָנִי, וּבְמָעוֹת וְהוּא שְׁמִטַּת כְּסָפִים וְהַצְּדָקָה, וּבִשְׁאָר הַקִּנְיָנִים בְּהַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי, בֵּאֵר מִצְוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן הוֹדָאָה לָאֵל יִתְעַלֶּה, וְהֵן מַתַּן הַבְּכוֹרוֹת הָרָאוּי לְבַעֲלֵי הַמִּקְנֶה לְהוֹדוֹת כִּי מִיָּדוֹ הַמִּקְנֶה לָנוּ. וְחַג הַמַּצּוֹת לְהוֹדוֹת עַל הַגְּאֻלָּה בְּזֶבַח הַפֶּסַח וּבְמַצּוֹת, וְעַל הָאָבִיב בְּעֹמֶר הַתְּנוּפָה. וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת לְהוֹדוֹת עַל שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר שֶׁשָּׁמַר לָנוּ. וְחַג הָאָסִיף לְהוֹדוֹת עַל הָאָסִיף, וְשֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם נָבִיא אֵיזֶה דּוֹרוֹן לָאָדוֹן, כְּאָמְרוֹ (דברים טז:טז) ״וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה׳ רֵיקָם״. וּלְזֶה לֹא הִזְכִּיר בָּהֶם בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ וּבְכַמָּה בַּחֹדֶשׁ יִהְיוּ, אֲבָל הִזְכִּיר הָאָבִיב וְהַשָּׁבוּעוֹת וְהָאָסִיף.