ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ט · פסוק ה
לֹא בְצִדְקָתְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת. כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁאַתָּה יוֹרֵשׁ הָאָרֶץ אֵינוֹ בִזְכוּתְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיִּלָּחֵם ה׳ לָכֶם לְמַעַן תִּירְשׁוּ מְהֵרָה.
כִּי בְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה׳ אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ. שֶׁרָצָה שֶׁתִּהְיֶה נִקְמָתוֹ בָּם עַל יָדְךָ, שֶׁתַּחֲרִימֵם בַּעֲוֹנָם, כְּאָמְרוֹ ״וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד״ (דברים לג:כז), עַל הֶפֶךְ ״וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה״ (שמואל ב כד:יד).
וּלְמַעַן הָקִים. וּכְדֵי שֶׁבְּקִיּוּם מִצְוָתוֹ תִּזְכֶּה לָרֶשֶׁת אוֹתָהּ, עַל דֶּרֶךְ ״כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב, בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל״ (מלכים ב י:ל). וְכָל זֶה עָשָׂה לְמַעַן הָקִים מַה שֶּׁנִּשְׁבַּע לָאֲבוֹת.