ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ח · פסוק א
כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת. הִנֵּה הַמְכֻוָּן אֵצֶל הֶהָמוֹן הוּא הַשָּׂגַת הַצְלָחוֹת זְמַנִּיּוֹת הַנִּכְלָלוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה מִינִים, וְהֵם אֹרֶךְ יָמִים וְהַבָּנִים וְהַמָּמוֹן. וְהִנֵּה בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת תַּשִּׂיגוּ אֶת כֻּלָּם, לְפִיכָךְ תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹתָם.
לְמַעַן תִּחְיוּן. כִּי אָמְנָם הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁצִּוָּה, כִּוֵּן שֶׁבְּקִיּוּם מִצְוֹתָיו תַּשִּׂיגוּ אֹרֶךְ יָמִים, אֲפִלּוּ בְּחַיֵּי שָׁעָה.
וּרְבִיתֶם. שֶׁתַּשִּׂיגוּ רִבּוּי הַבָּנִים.
וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם. וְשֶׁתַּשִּׂיגוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ.