ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ז · פסוק יב
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן. הִנֵּה הַמֶּלֶךְ צִוָּה אֶת כָּל אֵלֶּה כְּדֵי שֶׁתִּזְכּוּ שֶׁיִּשְׁמֹר לָכֶם הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, וְזֶה שֶׁאַתֶּם תִּשְׁמְרוּ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם מֵאַהֲבָה, שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וְהוּא בִּשְׁבִיל זֶה יִשְׁמֹר לָכֶם הַבְּרִית וְהַחֶסֶד.
אֵת הַמִּשְׁפָּטִים. כִּי ״בְּמִשְׁפָט יַעֲמִיד אָרֶץ״ (משלי כט:ד).
וּשְׁמַרְתֶּם. זוֹ מִשְׁנָה.
וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וּבָזֶה הָאֹפֶן תַּעֲשׂוּ אוֹתָם אֶל נָכוֹן.
וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית. שֶׁנִּשְׁבַּע, כְּאָמְרוֹ ״וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״ (בראשית יז:ז). כִּי אָמְנָם בִּהְיוֹתוֹ לָנוּ לֵאלֹהִים בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, יַשְׁפִּיעַ מְצִיאוּת נִצְחִי הֶהֹוֶה מִמֶּנּוּ בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, כְּאָמְרוֹ ״כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם״ (קהלת ג:יד). אָמְנָם מְצִיאוּת הַנִּפְסָדִים הוּא מִמֶּנּוּ בְּאֶמְצָעִי בְּלִי סָפֵק.
וְאֶת הַחֶסֶד. כְּאָמְרוֹ ״אָז וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ״ (בראשית יז:ח). כִּי אָמְנָם הַטּוֹב הַהֹוֶה לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא חֶסֶד בִּלְבַד, לֹא גְּמוּל מַעֲשֵׂיהֶם.