ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ו · פסוק ג
וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל. וּבִהְיוֹת זֶה הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן מֵאֵת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּרֹב חַסְדּוֹ עָלֶיךָ, רָאוּי שְׁתִּשְׁמַע וְתָבִין אֶת כַּוָּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּכָל אֵלֶּה.
וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ. וְתִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אָז מֵאַהֲבָה לְרָצוֹן לְפָנָיו מַה שֶּׁיִּיטַב לְךָ לְהַקְנוֹתְךָ אֹשֶׁר נִצְחִי, וּכְמוֹ כֵן תִּשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אַתָּה שֶׁתִּרְבּוּן מְאֹד, וְזֶה בִּשְׁמִירַת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לִכְבוֹדוֹ.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. כְּמוֹ שֶׁהוּא דִּבֵּר לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, מוּכֶנֶת לְעוֹבְדָיו לָזֶה הַתַּכְלִית, שֶׁתִּתְפַּרְנְסוּ בָּהּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר, וְיִהְיֶה לָכֶם פְּנַאי לְעִיּוּן וּלְמַעֲשֶׂה, לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת.