ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ד · פסוק כד
אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ, וּבָזֶה יְכַלֶּה אֶת הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר.
אֵל קַנָּא. כִּי מִבְּלִי אֵין מְצִיאוּת שׁוּם נִמְצָא זוּלָתוֹ דּוֹמֶה לִמְצִיאוּתוֹ כְּלָל, הִנֵּה כָּל מִי שֶׁיַּעֲבוֹד לְזוּלָתוֹ יַעֲשֶׂה אָמְנָם לְזוּלָתוֹ מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ לְבַדּוֹ, כְּעִנְיַן אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁתִּתֵּן לְזוּלָתוֹ מַה שֶּׁרָאוּי לְאִישָׁהּ לְבַדּוֹ, וּבָזֶה יִהְיֶה מְקַנֵּא.