ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ד · פסוק ח
וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וְגוֹ׳. וְהַטַּעַם שֶׁתֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵי הָאוּמּוֹת בְּשָׁמְרְכֶם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרוֹתָיו, הוּא שֶׁאֵין שׁוּם גּוֹי בִּמְצִיאוּת כָּזֶה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ חֻקִּים מוֹרִים מְצִיאוּת הָאֵל וּדְרָכָיו, וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים שֶׁאֵין בָּם עִנְיָן לְתוֹעֶלֶת הַדַּיָּן וְלֹא לִשְׂכַר חַזָּנֵיהֶם וְסוֹפְרֵיהֶם, אֲבָל כָּל עִנְיָנָם מִשְׁפָּט וָצֶדֶק. כְּעִנְיַן אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ו): מִשְׁפָּט לָזֶה וּצְדָקָה לָזֶה. מִשְׁפָּט לָזֶה שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, וּצְדָקָה לָזֶה שֶׁהוֹצִיא גְּזֵלָה מִתַּחַת יָדוֹ.