ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ד · פסוק ב
וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר. וְלֹא יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב שֶׁכַּאֲשֶׁר תָּסוּר סִבַּת הָאִסּוּר אֶצְלְךָ לֹא יִהְיֶה חֵטְא לִגְרֹעַ, כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ״אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָסוּר״, ״אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָשׁוּב״, וְנִכְשְׁלָה.