אור ברסלב

ספורנו על דברים· ספורנו

פרק ג

פרק ב

פסוק י

עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן. כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר. וְהַטַּעַם שֶׁמָּלַךְ עוֹג בְּאוֹתוֹ הַגָּלִיל הָיָה, כִּי הוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, כִּי מִמִּלְחֶמֶת אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו שֶׁהִכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם (בראשית יד:ה) נִשְׁאֲרוּ רְפָאִים רַבִּים, וְאוֹתָם הַנִּשְׁאָרִים הִכּוּ אוֹתָם בְּנֵי עַמּוֹן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַר לְמַעְלָה (דברים ב:כא), וּמִמִּלְחֶמֶת הָעַמּוֹנִים נִשְׁאַר הוּא לְבַדּוֹ. וּבִהְיוֹתוֹ גִּבּוֹר כִּגְבוּרַת שְׁאָר הָרְפָאִים, לָכֵן מָלָךְ.

פסוק יא

בְּאַמַּת אִישׁ. בְּאַמַּת כָּל אֶחָד מֵאוֹתָם הָרְפָאִים, וּמִלַּת ״אִישׁ״ תּוֹרָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כְּמוֹ ״אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ״ (ישעיהו נו:יא). ״וַיַּכּוּ אִישׁ אִישׁוֹ״ (מלכים א כ:כ) וְזוּלָתָם. אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתָהּ הָעֶרֶשׂ הָיְתָה תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ בְּאַמַּת כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְהָיְתָה בְּלִי סָפֵק אַמּוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד יוֹתֵר מִתֵּשַׁע אַמּוֹת, אוּלַי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּבָזֶה יוּבַן גֹּדֶל אוֹתָם הָעֲנָקִים וְחָזְקָם. וְעִם כָּל זֶה הִשְׁמִידוּ אוֹתָם בְּנֵי עַמּוֹן בִּגְזֵרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר לְמַעְלָה (דברים ב:כא).

פסוק כד

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה. לְשַׁנּוֹת טֶבַע הַנִּבְרָאִים הַבִּלְתִּי נִפְסָדִים, שֶׁלֹּא יוּכַל זֶה זוּלָתְךָ. וְכָל אֵלֶּה עָשִׂיתָ כְּדֵי לְהָבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְלָכֵן רָאוּי לְהִשְׁתַּדֵּל בְּקִיּוּם שִׁבְתָּם בָּהּ.

פסוק כה

אֶעְבְּרָה נָּא. לְהַכְרִית כָּל יוֹשְׁבֵי כְּנַעַן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְלוּ יִשְׂרָאֵל מִמֶּנָּה.

וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה. אֶתֵּן עֵינַי בָּהּ לְטוֹבָה בְּבָרְכָתִי, שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.

פסוק כו

וַיִּתְעַבֵּר ה׳ לְמַעַנְכֶם. מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי מִתְאַוֶּה לְקַיֵּם אֶתְכֶם בָּהּ שֶׁלֹּא תִגְלוּ מִמֶּנָּה לְעוֹלָם, וְהוּא כְּבָר נָשָׂא יָדוֹ לְזָרוֹתָם.

תוכן העניינים

ספורנו על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה