ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ב · פסוק יב
וַיַּשְׁמִידוּם. עֵשָׂו וּמוֹאָב הִשְׁמִידוּ וְהֶחֱרִיבוּ יִשּׁוּב יוֹתֵר מִכְּדֵי צֹרֶךְ יִשּׁוּבָם, כְּדֵי לְהַשְׁמִיד כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ לְפָנִים בַּל יָקוּמוּ וְיִירְשׁוּ אָרֶץ. כִּי גַּם מוֹאָב גַּם עֵשָׂו לֹא מִלְאוּ אֶת כָּל יִשּׁוּב הַחוֹרִי וְיִשּׁוּב הָאֵימִים שֶׁהִשְׁמִידוּ. וּבִהְיוֹת הַר שֵׂעִיר מַגִּיעַ עַד גְּבוּל מוֹאָב, וְשָׁם אֵצֶל גְּבוּל מוֹאָב אֵין שׁוּם יוֹשֵׁב מִבְּנֵי עֵשָׂו, וְכֵן גְּבוּל מוֹאָב מַגִּיעַ עַד הַמִּדְבָּר וְשָׁם אֵצֶל הַמִּדְבָּר אֵין שׁוּם יִשּׁוּב מִבְּנֵי מוֹאָב, לְכָךְ אָמַר שֶׁמִּכָּל מָקוֹם לֹא יַעַבְרוּ דֶּרֶךְ גְּבוּל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם.
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל. בְּעֵת כְּתִיבַת הַתּוֹרָה, שֶׁכְּבָר כָּבְשׁוּ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיוּ מְלָכִים גְּדוֹלִים וְאַדִּירִים בִּזְמַן מוּעָט, שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הָעוֹלָם.