ספורנו על דברים· ספורנו
פרק א · פסוק יב
טׇרְחֲכֶם. בִּקְטָטוֹת הַקּוֹרוֹת בִּלְתִּי תְּבִיעַת מָמוֹן.
וּמַשַּׂאֲכֶם. בְּצָרְכֵי רַבִּים.
וְרִיבְכֶם. בְּעִנְיְנֵי הַדִּין וּתְבִיעַת מָמוֹן. וְזֶה סִפֵּר לְהַזְכִּירָם אֶת פִּשְׁעָם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבִּשֵּׂר אוֹתָם שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ בִּלְתִּי שׁוּם מִלְחָמָה, שֶׁהָיָה עִנְיָנָהּ רַב הַתּוֹעֶלֶת וְהַכָּבוֹד יוֹתֵר מִכָּל נִכְסֵיהֶם וְעִנְיְנֵיהֶם בַּמִּדְבָּר, לֹא נִמְנְעוּ מִלְּעוֹרֵר דִּבְרֵי רִיבוֹת אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁהֻצְרַךְ לְמַנּוֹת מַדְרֵגוֹת שׁוֹפְטִים עַד שֶׁכָּל עֲשָׂרָה מֵהֶם הָיוּ צְרִיכִים לְדַיָּן פְּרָטִי, וְאֵין זֶה כִּי אִם מֵרֹעַ לֵב.