ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק מט · פסוק יג
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. בְּאַרְצוֹ כִּי יִירַשׁ מְקוֹם חוֹף יַמִּים, וְהִקְדִּים זְבוּלֻן הָעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא לְיִשָּׂשכָר הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּבִרְכָתוֹ בְּאָמְרוֹ "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים לג:יח), כִּי אָמְנָם אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִבְּלִי שֶׁיַּשִּׂיג הָאָדָם קֹדֶם דֵּי מַחְסוֹרוֹ, כְּאָמְרָם "אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה" (אבות ג:יז), וּכְשֶׁיְּסַיֵּעַ הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לְהַמְצִיאוֹ דֵּי מַחְסוֹרוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּזְבוּלֻן, הִנֵּה עֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה תִּהְיֶה מְיֻחֶסֶת לִשְׁנֵיהֶם. וְזֹאת הָיְתָה כַּוָּנַת הַתּוֹרָה בְּמַתְּנוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִיָּה, שֶׁיְּסַיֵּעַ כָּל הָעָם לְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, כְּאָמְרוֹ "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב" (דברים לג:י), וְיִזְכּוּ כֻּלָּם לְחַיֵּי עוֹלָם כְּאָמְרָם כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סנהדרין צ.).
וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת. חוּץ מֵאַרְצוֹ הוֹלֵךְ לְחוֹף אֳנִיּוֹת בְּמִינֵי סְחוֹרָה, כְּגוֹן טָרִית וְחִלָּזוֹן וּזְכוּכִית לְבָנָה שֶׁהָיוּ נִמְצָאִים בַּיַּמִּים וּבַחוֹל שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ "כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל" (דברים לג:יט).