ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק מט · פסוק ט
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. הִנֵּה יְהוּדָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ אַרְיֵה שֶׁאֵין לוֹ מַלְכוּת, הוּא אָמְנָם גּוּר אַרְיֵה, גּוֹבֵר בְּאֶחָיו וְעָתִיד לִמְלוֹךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן:
מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. אַתָּה יוֹסֵף בְּנִי עָלִיתָ מִטַּרְפּוֹ, שֶׁלֹּא טָרַף אוֹתְךָ בְּאַפּוֹ לַהֲמִיתֶךָ אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שׂוֹנְאֶךָ, וְזֶה כִּי כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה. הָיָה אָז כְּמוֹ הָאַרְיֵה הַכּוֹרֵעַ וְרוֹבֵץ בִּלְתִּי מַזִּיק, כֵּן הוּא אָז לֹא צִוָּה לַהֲמִיתֶךָ.
וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ. כֵּן יִהְיֶה בְּמַלְכוּתוֹ לֶעָתִיד, שֶׁיִּרְבַּץ כְּלָבִיא, וְלֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיּוּכַל לְהָטִיל עָלָיו אֵימָה כְּדֵי שֶׁיְּקִימֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ מֵחֲמַת יִרְאָה.