ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק מח · פסוק כב
וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ. וַאֲנִי הִנֵּה אָמְנָם לֹא עָבַרְתִּי נַחֲלָה כְּלָל כְּשֶׁנָּתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אֶחָד עַל אַחֶיךָ בָּאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם, בִּלְעָדִי כִּי נָתַתִּי לְךָ מַה שֶׁלָּקַחְתִּי מִיַּד מִי שֶׁהוּא אֱמוֹרִי בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים וּבַעַל אֲמִירָה שֶׁאוֹמֵר הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ מְעַט אֵינוֹ עוֹשֶׂה לְהֵיטִיב, וְזֶה הוּא עֵשָׂו כְּשֶׁקָּנִיתִי הַבְּכוֹרָה מִמֶּנּוּ, כִּי לוּלֵא זֶה לֹא הָיָה לְאַחֶיךָ בִּירוּשַׁת הָאָבוֹת כָּל כָּךְ חֵלֶק בָּאָרֶץ.
בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. בְּחָכְמָתִי וּבִינָתִי שֶׁהֵם חַרְבָּם וְקַשְׁתָּם שֶׁל צַדִּיקִים, כְּאָמְרוֹ "חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר" (תהלים מה:ד), וּכְבָר בֵּאֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) הַהוּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הוּא דִּכְתִיב, וּכְעִנְיָן עַל הֵפֶךְ זֶה "שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה" (תהלים נז:ה), וּכְעִנְיָן "וַיִּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר" (ירמיהו ט:ב).