ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק מח · פסוק ד
וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ. הִנֵּה אָז כְּבָר נוֹלְדוּ כָּל הַשְּׁבָטִים חוּץ מִבִּנְיָמִין, וּכְבָר אָמַר לִי בְּצֵאתִי מֵחָרָן "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ" (בראשית כח:יג). אִם כֵּן הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּתֵּן לִי קָהָל שֶׁל עַמִּים בְּעִנְיַן יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ. וְאֵין לַחֲשׁוֹב שֶׁאָמַר זֶה אֶלָּא עָלֶיךָ שֶׁיִּתֵּן לִי אוֹתְךָ וְאֶת שְׁנֵי בָנֶיךָ יַחְדָּו: