ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק מז · פסוק יז
וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם. נִהֲלָם לְאַט, כְּעִנְיָן "עָלוֹת יְנַהֵל" (ישעיהו מ:יא). נָתַן לָהֶם הַלֶּחֶם מְעַט מְעַט, אָכוֹל וְלֹא לְשָׂבְעָה, כָּרָאוּי בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, כְּאָמְרָם (תענית יא.) הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן נִצּוֹל מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה. וּכְבָר אָמְרוּ חַכְמֵי הָרְפוּאָה שֶׁהַשּׂוֹבַע אַחַר הָרָעָב גּוֹרֵם חֹלִי מֵמִית:
בַּשָּׁנָה הַהִיא. אַחַר שֶׁאָפֵס כֶּסֶף, וְהִיא הָיְתָה הַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית לִשְׁנֵי הָרָעָב: