ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק מג · פסוק טז
וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ. וְלֹא רָצָה לְדַבֵּר לְאֶחָיו עַד צֵאת מֵאִתּוֹ כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו, כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ בַּסִּפּוּר עִמָּהֶם:
הָבֵא הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה. אֶל בֵּית הַדִּירָה, כִּי הָיָה אָז בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אוֹ בְּמָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁפּוֹט שָׁם.
כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ. לִרְאוֹת עִנְיָנָם עִם בִּנְיָמִין וְלִנְסוֹת אִם יְקַנְּאוּ בּוֹ כְּשֶׁיַּרְבֶּה מַשְׂאַת בִּנְיָמִין מִמַּשְׂאוֹת כֻּלָּם: