ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק מב · פסוק כח
מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ. שֶׁנָּתַן בְּלֵב זֶה עִם הֱיוֹתוֹ יְרֵא אֱלֹהִים שֶׁיַּעֲשֶׂה לָנוּ זֹאת כְּדֵי לִכְבּוֹשׁ אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים בְּבוֹאֵנוּ אֵלָיו, כְּאָמְרָם אַחַר כָּךְ (בראשית מג:יח) "וְלָקַחַת אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים", וְזֶה לְשַׁלֵּם לָנוּ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה עַל מְכִירַת אָחִינוּ. וְהִנֵּה הַמְּכִירָה לֹא הָיְתָה מֵאִתָּנוּ לְהָרַע, אֲבָל הָיְתָה מִפְּנֵי שֶׁחֲשַׁבְנוּהוּ לְרוֹדֵף וּבֶן מָוֶת, וּמַה שֶּׁלֹּא הֲרַגְנוּהוּ הָיָה עַל צַד הַחֶסֶד בִּהְיוֹתוֹ אָחִינוּ.