ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לט · פסוק יב
וַיָּנָס. מִן הַחֶדֶר פֶּן יִגְבַּר עָלָיו יֵצֶר הָרָע:
וַיֵּצֵא הַחוּצָה. בִּהְיוֹתוֹ חוּץ מִן הַחֶדֶר יָצָא לְאִטּוֹ, בִּלְתִּי תְנוּעַת נִיסָה, שֶׁלֹּא יִשְׁאָלוּהוּ: "מַה לְּךָ כִּי תָנוּס וּמִי רוֹדְפֶךָ?" אֲבָל הִיא שֶׁרָאֲתָה שֶׁיָּצָא מִן הַחֶדֶר בִּתְנוּעַת נִיסָה, יָרְאָה שֶׁמָּא עָשָׂה כָּךְ חוּץ לַחֶדֶר וְשָׁאֲלוּהוּ וְהִגִּיד, לְפִיכָךְ: