ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לח · פסוק כה
הִיא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה. שֶׁלֹּא נָפַל לִבָּהּ מֵהִשְׁתַּדֵּל לְזַכּוֹת אֶת עַצְמָהּ אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתָהּ לְהִשָּׂרֵף, כִּי הָיָה לִבָּהּ כְּלֵב הָאֲרִי.
לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה בְּאוֹתָהּ סַכָּנָה לֹא רָצְתָה לְהַלְבִּין פָּנָיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, מְנָלַן מִתָּמָר (סוטה י:).