ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לח · פסוק יד
בְּפֶתַח עֵינַיִם. בְּהַתְחָלַת שְׁתֵּי מְסִלּוֹת, כִּי הַמְּסִלָּה תִקָּרֵא עַיִן, כְּמוֹ "עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר" (בראשית טז:ז).
אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּלֵט יְהוּדָה מִלִּפְגֹּשׁ בָּהּ בְּבוֹאוֹ מִתִּמְנַת:
כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה. וְחָשְׁבָה שֶׁכַּאֲשֶׁר יִרְאֶנָּה יְהוּדָה בְּזוּלַת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ וְיִשְׁאַל מַדּוּעַ כָּכָה עָשְׂתָה, תְּשִׁיבֵהוּ כִּי בָּא מוֹעֵד לַהֲסִירָם, שֶׁהֲרֵי אָמַר לָהּ "שְׁבִי אַלְמָנָה עַד יִגְדַּל שֵׁלָה", וְהִנֵּה אָז כְּבָר גָּדַל שֵׁלָה: