ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לז · פסוק יא
וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. בְּחָשְׁבָם שֶׁבִּשְׁבִיל מַעֲלָתוֹ אֵצֶל אָבִיו רָם לְבָבוֹ לְסַפֵּר כָּאֵלּוּ עַל פְּנֵי אָבִיו.
וְאָבִיו שָׁמַר. שֶׁחָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה הַחֲלוֹם אֲמִתִּי, וְהָיָה מִתְאַוֶּה וּמְצַפֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה.) בְּכָל אָדָם מִתְקַנֵּא חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ: