ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לז · פסוק ב
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב. מְאוֹרְעוֹתָיו וְיַלְדֵי יוֹם עָלָיו אַחַר שֶׁיָּשַׁב שָׁם, כִּי מֵאָז שֶׁיָּצָא מִבֵּית אָבִיו הָיוּ עִנְיָנָיו כְּמוֹ קוֹרוֹת אֲבוֹתֵינוּ בְּגָלוּת רִאשׁוֹן, וּמֵאָז שֶׁחָזַר אֶל אֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו הָיוּ קוֹרוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבַיִת שֵׁנִי וְחֻרְבָּנוֹ וְגָלוּתוֹ וּגְאֻלָּתוֹ לְקֵץ הַיָּמִין (משלי כז:א).
הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן. הָיָה מַנְהִיג וּמוֹרֶה אוֹתָם בִּמְלֶאכֶת מִרְעֵה הַצֹּאן:
וְהוּא נַעַר. וּמִפְּנֵי נַעֲרוּתוֹ חָטָא לְהָבִיא דִּבַּת אֶחָיו, כִּי לֹא נִסָּה וְלֹא הִתְבּוֹנֵן לְאַחֲרִית דָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָז מַשְׂכִּיל מְאֹד, וְשֶׁהָיָה אַחַר כָּךְ מוֹרֶה לְזִקְנֵי הַדּוֹר, כְּאָמְרוֹ (תהלים קה:כב) "וְזְקֵנָיו יְחַכֵּם", וְזֶה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פט.) וְלֹא בְּדַרְדְּקֵי עֵצָה.
וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה. בְּאָמְרוֹ לְאָבִיו שֶׁאֶחָיו הָיוּ טוֹעִים וּמַפְסִידִים בִּבְלִי דַעַת כָּרָאוּי בִּמְלֶאכֶת הַמִּקְנֶה, שֶׁהָיְתָה אָז עִקַּר הִשְׁתַּדְּלוּתָם בִּקְנִיַּת עֹשֶׁר וּנְכָסִים.