ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לג · פסוק ד
וַיָּרָץ עֵשָׂו. נֶהְפַּךְ לִבּוֹ כְּמוֹ רֶגַע בְּהַכְנָעוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב, כְּעִנְיָנֵנוּ בַּגָּלוּת עִם בְּנֵי עֵשָׂו הָאוֹמֵר בְּגָבְהוֹ "מִי יוֹרִידֵנוּ אָרֶץ", וְהוֹרָה שֶׁנִּהְיֶה נִמְלָטִים מִיַּד חֶרֶב גַּאֲוָתוֹ בְּהַכְנָעָה וּמִנְחָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כ.) שֶׁאֲחִיָּהוּ הַשִּׁילוֹנִי קִלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּקָנֶה הַנִּכְנָע לְכָל הָרוּחוֹת (מלכים א יד:טו). הֵן לוּ עָשׂוּ כֵן בִּרְיוֹנֵי בַּיִת שֵׁנִי, לֹא הָיָה נֶחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּאָמְרוֹ (גיטין נו.) "בִּרְיוֹנֵי דְבָן לָא שָׁבְקִינָן".