ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לב · פסוק יז
עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ. כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִין מִנְיָן זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כְּפִי הָרָאוּי לִמְלֶאכֶת הַמִּקְנֶה, שֶׁיּוּכַל לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, כְּאָמְרוֹ "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי" (בראשית לג:יא), שֶׁהָיְתָה מִנְחָה מוּכֶנֶת לִבְרָכָה שֶׁהִיא תּוֹסֶפֶת טוֹבָה.
וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. שֶׁלֹּא יִקְפְּצוּ הַבְּהֵמוֹת מֵעֵדֶר לְעֵדֶר וְיִתְעָרְבוּ, וְלֹא יָבִין הָרוֹאֶה חָכְמַת הַמִּנְחָה וּבִרְכָתָהּ.