ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לא · פסוק מט
וְהַמִּצְפָּה. וְכֵן יָעִיד שֵׁם הַמִּצְפָּה שֶׁהוּא מָקוֹם סָמוּךְ לָנוּ, יִהְיֶה לְעֵד מַזְכִּיר מַה שֶׁנֶּאֱמַר.
אֲשֶׁר אָמַר. וְזֶה שֶׁאָמַר שֶׁהַמִּצְפֶּה גַּם כֵּן תָּעִיד עַל דְּבָרָיו הוּא מִפְּנֵי שֶׁאָמַר אָז לָבָן לְיַעֲקֹב יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְהָיָה לְדַיָּן וְשׁוֹפֵט: