ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לא · פסוק כ
וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן. שֶׁלֹּא הֶרְאָה לוֹ שֶׁהִרְגִּישׁ כְּלָל בְּמַה שֶּׁקִּבֵּל עָלָיו לָשׁוֹן הָרָע, וּבְמַה שֶׁלֹּא הָיוּ פָנָיו עִם יַעֲקֹב כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
הָאֲרַמִּי. וְזֶה עָשָׂה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לָבָן אֲרַמִּי בַּעַל מִרְמָה, בְּאֹפֶן שֶׁאִם הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁיָּדַע יַעֲקֹב דָּבָר זֶה, הָיָה סוֹפֵר כָּל צְעָדָיו וְלֹא הָיָה אֵצֶל יַעֲקֹב דֶּרֶךְ לְהִמָּלֵט.
עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ. כְּמוֹ "עַל עֹלַת הַתָּמִיד" (במדבר כח:י). הֶרְאָה יַעֲקֹב עַצְמוֹ כְּאִלּוּ בִּלְתִּי מַרְגִּישׁ בְּאֵיבַת לָבָן, מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִגִּיד לוֹ שֶׁחָפֵץ לָלֶכֶת, וְכָל זֶה עָשָׂה לֹא לְהֶעְדֵּר מוּסָר אֶלָּא כְּמֻכְרָח, וְזֶה כִּי בּוֹרֵחַ הוּא, מִדְּאָגָה שֶׁיִּגְזְלֵהוּ לָבָן בְּעֶזְרַת אַנְשֵׁי עִירוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּהִתְנַצְּלוּתוֹ לְלָבָן אַחַר כֵּן: