ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק ל · פסוק ו
דָּנַנִּי אֱלֹהִים. צַדִּיק הוּא בְּדִינוֹ שֶׁלֹּא נָתַן לִי הֵרָיוֹן.
וְגַם שָׁמַע בְּקוֹלִי. וְאַף עַל פִּי כֵן קִבֵּל תְּפִלָּתִי:
וַיִּתֶּן לִי בֵּן. חוּטְרָא לִידָא וּמָרָא לִקְבוּרָה (יבמות סה:), כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד עַל בִּרְכַּי. וְהִנֵּה הִסְכִּימוּ הַגְּבִירוֹת בְּדִבְרֵיהֶן אֵלֶּה שֶׁתִּהְיֶינָה הַשְּׁפָחוֹת מְשֻׁחְרָרוֹת, וְזֶה בְּאָמְרָן שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת לָהֶן לְבָנִים לֹא לַעֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַדִּין אִם הָיוּ אִמּוֹתָם שְׁפָחוֹת, כְּאָמְרוֹ "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ" (שמות כא:ד). לְפִיכָךְ לֹא שִׁעְבְּדוּ בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁשִּׁעְבְּדָה שָׂרָה אֶת הָגָר בְּהַסְכָּמַת אִישָׁהּ, כְּאָמְרוֹ "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ" (בראשית טז:ו). וּבְכֵן הָיוּ כֻּלָּם בְּנֵי יַעֲקֹב לְיָרְשׁוֹ, וְהָיוּ כֻּלָּם רְצוּיִים לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' בָּאֵפוֹד וּבַחֹשֶׁן, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נֶחְשָׁב לְיַעֲקֹב זַרְעוֹ הַמְיֻחָס אַחֲרָיו. וְהֵפֶךְ זֶה הָיָה בְּיִשְׁמָעֵאל, כְּאָמְרוֹ "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא:יב).