ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק כז · פסוק כט
וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים. שֶׁגַּם הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁלֹּא יַעַבְדוּךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, שֶׁתִּהְיֶה עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ:
הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ. כִּי חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לְיַעֲקֹב שֶׁתַּסְפִּיק לוֹ נַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשֶׁיִּחְיֶה בָּהּ עִם אֵיזֶה שִׁעְבּוּד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרֹד נַפְשׁוֹ מְאֹד בְּעִנְיָנֵי גַשְׁמִיִּים וְהַבְלֵי הַנִּפְסָדִים, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְזַרְעוֹ אַחַר כָּךְ כְּאָמְרוֹ (עמוס ו:ח) "מְתָאֵב אֲנִי אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב", וְשֶׁיִּהְיֶה טוֹב לוֹ שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁעְבָּד תַּחַת אָחִיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין יז) "אִי בְּטוּלָךְ אִי בְּטוּלָא דְּבַר עֵשָׂו", מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה רְאוּיָה לְיַעֲקֹב בִּלְבַד. לָכֵן בְּזֹאת הַבְּרָכָה שֶׁחָשַׁב לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו לֹא הִזְכִּיר בִּרְכַּת אַבְרָהָם וְלֹא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר לְיַעֲקֹב כְּשֶׁהִכִּירוֹ וּבֵרְכוֹ.
אוֹרְרֶיךָ אָרוּר. כִּי אֲנָשִׁים רָעִים מְקַלְּלִים אֲדוֹנֵיהֶם כְּשֶׁלֹּא יַשִּׂיגוּ חֶפְצָם, וְלָכֵן הִזְהִיר מִזֶּה בְּאָמְרוֹ "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְכוּ'" (שמות כב:כז):