ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק כז · פסוק כב
וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. אֵין סָפֵק שֶׁהָיוּ הָעוֹרוֹת מְתֻקָּנִים בְּאֹפֶן שֶׁהָיָה שְׂעָרָם דּוֹמֶה לִשְׂעַר הָאָדָם, כִּי אָמְנָם רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׂעַר הָאָדָם לִשְׂעַר הַגְּדִי אִם לֹא יְתֻקַּן הַרְבֵּה בִּמְלָאכָה. וְהִנֵּה הֵעִיד כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִירוֹת, וְעִם זֶה אוּלַי נֶחְלַשׁ בּוֹ גַּם חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ כְּעִנְיַן "אִם יִטְעַם עַבְדְּךָ עוֹד אֶת אֲשֶׁר אֹכַל" (שמואל ב יט:לו).