ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק כו · פסוק ה
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי. בְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתִיו:
וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי. עָשָׂה תָּמִיד הַמִּשְׁמֶרֶת הַמְיֻחֶדֶת לִי שֶׁהִיא לִגְמֹל חֶסֶד, כְּאָמְרוֹ "כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת" (תהלים כה:י), וּלְהוֹרוֹת חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ. וְזֶה עָשָׂה כַּאֲשֶׁר קָרָא בְּשֵׁם ה', וְשָׁמַר גַּם כֵּן מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתַי שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, וּבְכֵן הָיָה נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם כְּמוֹפֵת לָרַבִּים. הִנֵּה לְיִצְחָק תָּלָה בִּזְכוּת אֲחֵרִים עַתָּה, וְכֵן לְמַטָּה בְּאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי, וְלֹא כֵּן אָמַר לְיַעֲקֹב, כָּל שֶׁכֵּן לְאַבְרָהָם. וְזֶה הָיָה קֹדֶם שֶׁהִתְעוֹרֵר יִצְחָק לִקְרֹא בְּשֵׁם ה', אֲבָל אַחַר שֶׁקָּרָא בְּשֵׁם ה' נֶאֱמַר וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וְאָמְרוּ רָאֹה רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ, אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'. וְלֹא מְצָאוּהוּ עוֹד תְּלָאוֹת מְקַנְּאִים וְדִבְרֵי רִיבוֹת כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה. אָמְנָם לְיַעֲקֹב לֹא תָּלָה בִּזְכוּת אֲחֵרִים כְּלָל, כִּי הוּא אָמְנָם מִנְּעוּרָיו יוֹשֵׁב אֹהָלִים לִלְמֹד וּלְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם, בִּפְרָט בְּאָהֳלֵי שֵׁם וְעֵבֶר שֶׁשָּׁם עָלָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' בְּלִי סָפֵק.